פתחתי בלוג חדש שמתחבר לעשיה שלי בבית-הספר

בבלוג החדש אני מתחילה לעסוק בו זמנית
:בנושאים שאני מלמדת ובנושא שבחרתי בקורס
ארץ ישראל
נקודת המבט שלי היא איכות הסביבה

תמונות של ירושלים

אילנה בר מציעה את הציונות החדשה

http://ilanabar100.blogspot.com/

אצל מיקי האגף המיסטי של היהדות

http://mikiak.blogspot.com/

המשחקים של ירושלים נמצאים באתר של אילנה
http://ela2.blogspot.com/

טיול בירושלים

.אני רוצה לתת נקודת מבט קצת שונה על ירושלים דרך סיפור על טיול שיצא לי לערוך בה לפני כחודשיים

השתכנו במלון באיזור מול מאה שערים, מלון "גלאט כושר" שהתגלה כחביב על מספר רב של משפחות חרדיות מרובות צאצאים המלון שכן בחלק המזרחי של ירושלים, וכנהוג בחלק גדול ממלונותיו העובדים הם תושבי המקום הערביים

...במלון סמוך השתכנו כמעט רק תיירים והיה לו סקס-אפיל של חוץ-לארץ

יצאנו לעת ערב לכיוון מאה שערים. תמיד כשאנחנו התל-אביבים בעיר אנחנו מטיילים

.שם כדי להרגיש "בארץ אחרת" כמו שבן-זוגי תמיד אומר

כמובן שכחתי להביא איתי חצאית ייצוגית של חרדית תמימה לכן הלכתי עם מכנס וחולצה ארוכה לרובע הסגור הזה

.כשאני חשה את המבטים המחנכים של הסובבים אותנו. כן, אני יודעת אני לא בסדר

טיול במאה שערים, בוודאי כולל את הטפת המוסר, או תחושת האי נוחות של "עולה חדש", את המבטים הזרים בעיני המקומיים המטיילים בזוגות מאותו מין ברחובות השקטים. מספר אברכים שלבושים בלבוש שמזהה אותם עם כת כזו או אחרת מתוך הזרם החרדי או נטורי הכרתא, היה לי ספר שמספר על הלבוש פעם. אבל לא הייתי מוכנה לכך שמייד כולם "יעלו" עלי, בפספוס של החצאית, - הכתובות היו מרוחות על כל הקירות סביבי- "בת-ישראל, כבדי את אמונתנו ולבשי רק חצאית ארוכה, כיסוי ראש ושרוולים ארוכים"... . הנוסח זהה והכתובות הן כמו גרפיטי ענק בכל מקום, תפסו אותי, תכף יסובבו סביבי מאות אברכים כועסים... משמרות צניעות אלימות

והמקום סוגר עלי, כאילו לא מספיק שבסמטאות עובר רק רכב צר וקטן

כהנה וכהנה בדמיוני עולות זוועות, אני מרגישה אשמה

זה מה שהחברה מכתיבה וכך תעשי , פלורליזם? כאן? זה לא יקרה. אין שום סיכוי או תקווה, פלא שבורחים מהם? כך חולפות בי מחשבות, עד שלרווחתי יצאנו את האיזור הסגור